אם תהיתם, אז לא, אין חוק כזה, אבל בהחלט ראוי שיהיה. המדינה יודעת היטב כיצד להתנהל במצב חירום בטחוני, אך לא קיימת כיום הגדרה ברורה של מצב חירום כלכלי. הכנה מסודרת תאפשר צמצום של אי הוודאות והעדר התכנון המאפיינים התמודדות עם משברים כלכליים התופסים את המשק בהפתעה. המאמר המקורי פורסם בחדשות רשת 13 כבר במאי 2020.
משבר הקורונה חשף בכל העוצמה את הקשיים הגדולים העומדים בפני המשק הישראלי בתנאים של מצב חירום כלכלי פתאומי. חשוב ללמוד מן המשבר בכדי להיערך למשבר אפשרי עתידי. רצוי לבצע תכנון והכנה מראש בזמן רגיעה של הפעולות הנדרשות בחירום. כך יימנעו לתכנונים חפוזים ובלתי מבושלים המאפיינים שעת משבר. החוק יאפשר גיבוש של הסכמה לאומית בנוגע לאופן הטיפול במשבר קיצוני עוד לפני הגעת המשבר.
המרכיב המרכזי בקשיים של גופים כלכליים בתקופת משבר הינו אי ודאות קיומית (בעיקר במגזר העסקי) היוצר שיתוק ועצירה של גלגלי המשק. הצעתי הינה לחוקק חוק שייקרא "חוק מצב חירום כלכלי" שמטרתו הגברת יכולת המדינה לעזור בצורה מיידית לחלקי המשק שנפגעו כתוצאה ממשבר באמצעות הגדרה של שורת כלים וצעדים ידועים, ברורים ומוגדרים מראש. חוק זה יאפשר לשפר את יכולת המגזר העסקי לשרוד את מצב החירום בעת שההכנסות שלו צונחות.
השיטה הבסיסית בתוכנית הינה ביזור הנזק הכלכלי על פני כמה שיותר גורמים, כך שהוא לא יתרכז בצורה ממוקדת בסקטורים בודדים ויביא לקריסתם. נזק המתחלק בין גורמים רבים במשק מגדיל את יכולת ההישרדות של כל גורם בנפרד.
ברור שהתוכנית אינה נותנת פתרונות לכל המצבים ולכל המגזרים, אך היא מהווה נקודת התחלה לדיון אמיתי בנושא. הפתרונות בתוכנית מיועדים בעיקר למגזר העסקי, בדגש על עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים.
הכרזה על מצב חירום כלכלי
החוק יסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום כלכלי בארץ. עם ההכרזה יידרשו חלקי המשק להיערך למצב החירום, ובמקביל יופעלו בצורה אוטומטית סט של כלים ופעולות המוגדרים מראש במסגרת החוק.
מתי יופעל החוק
החוק יכול להיות מופעל במצבי חירום שונים העוצרים את הפעילות הכלכלית הסדירה במשק, כגון:
- התפרצות של מגיפה
- רעידת אדמה משמעותית
- מצב לחימה בו מתרחשות פגיעות נרחבות באזורים רבים בארץ
- מצבים אחרים בהם קיימת פגיעה פתאומית ונרחבת בפעילות הכלכלית במשק
חומרת מצב החירום
החוק יאפשר לממשלה להגדיר את חומרת מצב החירום בסולם של 5 רמות, החל מרמה 5 (מצב רגיעה) ועד לרמה 1 (מצב חירום מלא).
לדוגמא, ניתן להכריז מצב חירום ברמה 1 (100%) כאשר מוגדר סגר מלא במדינה בעקבות התפרצות של מחלה. ניתן גם להגדיר מצב חירום ברמה 3 (50%) בעקבות מגבלות תנועה קשות שנוצרו בארץ בשל רעידת אדמה.
הממשלה תוכל להגדיר כי מצב החירום מתרחש באזור מוגדר בלבד או בכל חלקי הארץ.
הגנה על העובדים
החוק יכלול סדרת כלים שמטרתם הגנה על העובדים במהלך מצב החירום שמועד סיומו בדרך כלל אינו ידוע מראש. החוק ייתן עדיפות גבוהה להשארת עובדים רבים עד כמה שניתן במקום עבודתם, ובמקביל, יציע רשת בטחון לאלו שיאבדו את מקום עבודתם כתוצאה מן המשבר.
חשוב לזכור כי כל עובד שנפלט ממקום עבודתו בשל המצב גורע מן התוצר, ויוצר מן הצד השני מעמסה כבדה על קופת המדינה, שתהיה גם כך עמוסה. עובדים שנפלטו ממקום עבודתם עלולים בהמשך להתקשות לחזור אליו מאחר והעסק "התרגל" להסתדר בלעדיהם. הישארות של עובדים במעגל העבודה מגבירה את הביטחון התעסוקתי שלהם ואת נטייתם לשמור על רמת צריכה גבוהה באופן יחסי. מאידך, אבטלה נרחבת יוצרת איתה בעיות חברתיות עמוקות מעבר לבעיה הכלכלית הבסיסית.
במסגרת חוק מצב חירום כלכלי יוגדרו שינויים זמניים ביחסי עובד-מעביד במשק.
צמצום אוטומטי של השכר: עסקים יורשו לבצע קיצוץ אוטומטי וחד צדדי בשכר העובדים של עד 25%, בהתאם לחומרת מצב החירום שהוגדרה, מבלי שהדבר ייחשב כהרעת תנאים. הצמצום חייב לכלול קודם כל את שכבת ההנהלה בעסק, בה יהיה הקיצוץ גבוה ב-5% משל שאר העובדים. הצמצום יופעל באופן אוטומטי גם על המגזר הציבורי כולו, כולל פנסיות תקציביות.
גמישות במועד תשלום המשכורות – בתקופת משבר תתאפשר לעסק לבצע דחייה בתשלום המשכורות של עד 20 יום מבלי שהדבר יחשב כהלנת שכר. גמישות זו תאפשר לעסקים לחלק את התשלומים של השכר למספר תאריכים בחודש בכדי להתאים אל תזרים המזומנים המשתנה.
דחיית הפרשות סוציאליות: בתקופת משבר תתאפשר עצירה אוטומטית של תשלומי הפרשות סוציאליות עבור עובדי העסק. המדינה תיתן התחייבות עתידית להשתתף, ואף לשאת בהפרשות אלה באמצעות הקצאת אג"ח מדינה ייעודי בריבית מועדפת לקרנות הפנסיה לפיצוי בגין חוסרים בהפקדות.
ביטול תשלומי ניכויים: המדינה תיתן לעסקים סבסוד מיידי עבור העובדים אותם בחרו להמשיך להעסיק במהלך המשבר בצורה של ויתור חלקי או מלא (בהתאם לחומרת מצב החירום) על כספי מס הכנסה והביטוח הלאומי שנוכו משכר העובדים בתקופת המשבר. כספים אלו יוגדרו בתור מענק שימור עובדים.
מענק להחזרת עובדים מחל"ת: עובדים שיצאו לחל"ת, אך הוחזרו על ידי העסק לעבודה, יזכו לתקופה של 3 חודשים לכל עובד שבהם יהפכו תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי שאותם אמור המעסיק להעביר אל מס הכנסה למענק החזרת עובד לעבודה אותו יקבל המעסיק.
חל"ת לבעל עסק: בעל עסק (עצמאי או בעל חברה) שהפסיק לגמרי את פעילותו בשל המשבר, יוכל לצאת לחופשה ללא תשלום, ולקבל תשלום מהמדינה על פי ממוצע השכר של העובדים אותם הוציא לחל"ת עם עצירת הפעילות של העסק.
שכר דירה
צמצום תשלומי שכר דירה: שכר הדירה שישלם העסק בעת המשבר וכן הארנונה אותה הוא משלם לרשות המקומית יוצמדו באופן אוטומטי אל חומרת מצב החירום שהוגדרה. התשלום ינוע בין 75% ברמת חומרה 2 לבין 0% ברמת חומרה 1. הגדרה זו תכלול גם את שכר הדירה אותו משלמים עסקים הפועלים מבית פרטי, אך רק עבור החלק בבית הפרטי המשמש בפועל את העסק.
מעבר לעבודה מהבית: במידה ועסק יעבור לעבודה מלאה של עובדיו מן הבית בשל משבר ברמת חומרה של 3 ומעלה, יוכל העסק לבטל באופן חד צדדי את תשלומי שכר הדירה בתקופת המשבר. אם המעבר של העסק לעבודה מהבית הופך לקבוע, יוכל העסק לבטל את חוזה השכירות שלו באופן חד צדדי וללא ענישה.
הגנה על בעלי נכסים: בכדי לספק הגנה מקבילה גם לבעלי הנכסים, יאפשר החוק להקטין או לעצור את התשלומים של הלוואה, משכנתא או אג"ח ששימש את העסק למימון רכישת הנכס, בהתאם לרמת החומרה של המשבר. בעלי נכסים שההכנסה מהנכסים הינה הכנסה יחידה ומשמשת למחייתם יוכלו לקבל חל"ת.
אשראי
עצירת תשלומי הלוואות: בעת הכרזה על מצב חירום כלכלי, תבוצע הקפאה אוטומטית למשך המשבר של תשלומים בגין הלוואות עסקיות, זאת מבלי שהדבר יפגע בדירוג האשראי של העסק. הקפאה זו תתבצע על היקף הלוואות של עד 100,000 ש"ח בלבד לעסק, ומעל סכום זה תידרש הסכמה של נותן ההלוואה להקפאה.
פריסת תשלומים אוטומטית: החוק יאפשר לבעלי עסקים ביצוע של פריסה אוטומטית של החיובים הקרובים בכרטיסי האשראי שלהם לעד 24 תשלומים ללא ריבית. הקלה זו תתאפשר גם לתשלומים למדינה כגון מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי, ולא יידרש מבעל העסק תשלום ריבית, ערבות אישית או הגעה אל משרדי רשויות המס בכדי לקבל פריסה זו.
הגדלת מסגרת האשראי: עם ההכרזה על מצב החירום תוגדל באופן אוטומטי מסגרת האשראי הבנקאית של העסקים ב-100% בתנאים זהים למסגרת האשראי הקיימת שלהם, זאת מבלי שהעסק יידרש להגדיל או לשנות את ביטחונותיו, לקבל את אישור הבנק לכך או לשלם עלויות על הקצאת האשראי. המדינה תספק ערבות מדינה להגדלת מסגרת זו של עד 50%.
מימון התוכנית
החלק העיקרי של מימון התוכנית יגיע מן הקיצוץ האוטומטי בשכר עובדי המגזר הציבורי, כולל שכר חברי הכנסת, שרים והפקידות במשרדי הממשלה. בצורה זו יקח גם המגזר הציבורי חלק בנשיאת עול היציאה מהמשבר.
סיכום
הגיע הזמן לבצע את החקיקה החשובה הזו. זכרונות משבר הקורונה עדיין טריים, ולכן ניתן להכות בברזל בעודו חם. כל המתנה תגרור איתה הקמת ועדת בדיקה שתקבל המלצות, שכולן, עד האחרונה שבהן, לעולם לא ייושמו.
